ראש: בא לי אהבה.
תת מודע: לא! לא! לא! אתה לא זוכר מה קרה בפעם הקודמת?
זיכרון: אני זוכר. אנחנו היינו שם כל כולנו, והם עזבו אותנו
ראש: הפעם זה יהיה אחרת. אני מרגיש את זה.
לב: אתה לא מרגיש את זה. אתה חושב. אני מרגיש.
ראש: לא בא לך להתרגש כמו אז, בהתחלה?
לב: לא בא לי להיכוות כמו אז בסוף.
ראש: אבל אולי זה יצליח הפעם? למה אתה שלילי?
לב: תפסיק להקשיב לשטויות שהפייסבוק מאכיל אותך. אהבה זה כואב.
בטן: זה באמת היה מכווץ אז, אבל אני מוכנה לקחת סיכון.
ראש: בבקשה, בואו ניתן לזה עוד צ׳אנס.
תת המודע: אתה יכול לתת לזה בעצמך. תראה סרטי אהבה בנטפליקס.
ראש: נמאס מסרטים. רוצה חיבוק. אהבה. חום. מגע. ס^ס.
תת המודע: בתור ממונה הביטחון שלנו, אני לא ארשה את זה. זה מסוכן.
ראש: אני לא שואל אותך. למדתי טכניקות לטפל בך.
תת המודע, צוחק: בוא נראה. חכה לקונפליקט הראשון, אני אראה לך עד כמה אתה לא מוכן לזה. ראש בראש איתי לא יקדם אותך לשום מקום.
לב: כן, תזכיר לו איך אז הוא לא יצא מהבית שבועות, רק בכה והתגעגע.
ראש: זה באמת היה קשה. אבל התגברתי.
לב: הצחקת אותי.
תת המודע: הצחקת אותנו.
ראש: הלכתי לסדנה שבה לימדו למגנט את האהבה שנכונה לנו.
תת המודע: אתה בטוח שזו לא סדנת הומור? כי זה ממש מצחיק.
לב: רק תיזכר איך הרגשנו כשדפדפנו ימינה ושמאלה. בכל אלו שלא חזרו אלינו. ראינו רק כאלו שלא מוצאים חן בעינינו.
ראש: אולי אני אמור לפגוש אותם ולהכיר בכל זאת? לא לסמוך רק על מראה? אולי פסלנו מהר מדי. אני מציע שכל אחד יאמר מה דעתו, ונעשה הצבעה.
תת המודע: ואם הרוב נגד, תוותר על אהבה וזוגיות?
ראש: אם אני אעשה את זה מתוך בחירה מודעת, ואקשיב לקולות שלכם בדרך, תסכימו לנסות שוב? להפסיק להיות קורבנים וניצור ביחד את המציאות שאנחנו רוצים?
תת המודע: זה משפט מהסדנה הזו שלך, נכון? משפטי ניו אייג׳
לב: אני מרגיש שזה נכון לי.
בטן: אני איתך.
תת המודע: איך תבטיח לי שלא ניפגע?
ראש: אני לא יכול להבטיח, אבל אנחנו חזקים ויכולים להתמודד עם כאב.
תת המודע: טוב, אבל לאט לאט.
לבלב: קדימה!
