מעניין על מה נפתלי חשב כשכתב את השורה הזו בהמנון.
אולי על להיות חופשיים מאויבים? בהצלחה לנו.
אולי חופשיים מתלות במדינות אחרות? בסדר…
אני מסתכל על אנשים בחודשים האחרונים, ואולי אפילו שנים, ואנחנו ממש לא חופשיים.
איש חכם (לא סיני) אמר השבוע שחופש, או חירות, מגיע מחיים ב רוט (Root).
מחיים שמחוברים לשורש שלנו, למהות שלנו, לנפש שלנו.
כשאני מסתכל על החיים שלי אחורה, וגם היום אני חוטא בזה, חייתי רחוק מאד מהשורש שלי.
כשאדם רחוק מהשורש שלו, הוא עושה לעצמו רע, וגם לאחרים סביבו.
וזה מפחיד.
לחשוב מה המהות שלי, לשאול שאלות עמוקות, להסכים לראות את הפחד ולגעת בו.
זה מפחיד לנסות לזוז מהמקום המוכר (והממש לא נוח) לעבר המהות הזו.
כי שנים חייתי חיים שחשבתי שהם שלי. חייתי על אוטומט.
אני באמת מאמין שאין אדם שבא לגלגול הזה כדי לפגוע באדם אחר.
אבל הפחד, החיים הלא מודעים, האמונות, הקושי שחווינו – כולם מעוורים אותנו מלראות אותנו.
מאחל לכולנו שנדע רוב הזמן להיות ולחיות את המהות שלנו.
להבין מה באנו לעשות, לעזור לאנשים אחרים.
זו חירות בעיני, החופש להיות אני.
חג שמח
