היא אמרה לי: "נכון בא לך לעשות לי מסאג'?" עם חיוך משכנע…
הייתי כנראה צריך ישר לגשת לגוף שלה, אבל הסתכלתי עליה ועלו לי מחשבות.
בא לי לעשות לה מסאג' עכשיו?
האם בא לי עכשיו למסאג' כשאני קצת עייף?
אתמול עשיתי מסאג'. שוב היום? מה אני מסאג'יסט?
הייתי כנראה צריך ישר לגשת לגוף שלה, אבל הסתכלתי עליה והמשכתי לחשוב.
איך זה שהיא מבקשת כל כך הרבה ופחות אוהבת לתת?
היא אוהבת מגע, וגם אני, אז איך זה שאדם שאוהב משהו לא נותן אותו לבן הזוג שלו?
וגם למה החיוך המניפולטיבי הזה?
הייתי כנראה צריך ישר לגשת לגוף שלה, אבל הסתכלתי עליה והמשכתי לחשוב.
אני ממש אוהב לראות אותה נהנית.
להרגיש את הגוף שלה נרגע. מתענג.
ממש בא לי שהיא תרגיש ככה כל הזמן.
אז למה כל כך קשה לי לעשות את זה?
הייתי כנראה צריך ישר לגשת לגוף שלה, אבל הסתכלתי עליה והמשכתי להרגיש.
למה אני מרגיש אשם על שאני רוצה גם מסאג' בחזרה?
אם אני אסכים זה אומר שאני מרצה אותה?
בא לי לעשות וגם לא בא לי לעשות. מה עושים?
עלה בי כעס, עליי, עליה. תסכול מחוסר היכולת להחליט.
הייתי כנראה צריך ישר לגשת לגוף שלה, אבל הסתכלתי עליה והמשכתי לחוש.
שנינו התכוונו עכשיו להיכנס למיניות. חיכיתי לזה. מסאג' עכשיו רק "יעכב" את העניין.
בא לי משהו ביחד ולא שהיא תשכב ליהנות ואני "אעבוד".
הנה גם קצת כואב לי הגב וזה לא מתאים. ופיהוק הגיע.
הנה גם קצת כואב לי הגב וזה לא מתאים. ופיהוק הגיע.
יצא לי כל החשק. אבל למה? אני אוהב למסאג' אותה בד"כ.
הייתי כנראה צריך ישר לגשת לגוף שלה, אבל הסתכלתי עליה ועצרתי להרגיש אותי.
הסכמתי לתת לה לחכות עד שאני אברר מה מצבי.
אני מכווץ בגוף. נשמתי כמה נשימות. הרפיתי את הגוף. נשמתי לגב.
הסכמתי לעצור את שטף המחשבות לכמה שניות.
זה כמובן לא כזה קל לעצור את המחשבה אבל פיתחתי שיטה.
נכנס למקלחת, מרטיב את הרגליים, לוקח מזלג ודוחף לשקע חשמל.
אל תנסו את זה בבית… 
רק אחרי שהגוף נרגע, הסכמתי שהראש יחזור לחשוב.
איך ארגיש אם אומר לה שלא מתאים לי?
איך ארגיש אם אומר לה יאללה בא לי לתת לך את זה?
חיבקתי את הילד הזה שכל חייו ריצה וריצה כדי להרגיש אהוב.
הזכרתי לעצמי שהאהבה שלה לא תלויה בהסכמה שלי.
הסכמתי לא לתת למילה ריצוי לנהל את הרגשות וההחלטות שלי.
שאלתי את עצמי שאלה פשוטה: מה הגוף שלך רוצה.
מה הראש רוצה. מה הלב רוצה. מה הבטן רוצה. מה תנוך האוזן רוצה 
ואז החלטתי ש…
