מי מאיתנו לא רוצה שיהיה לו נוח בחיים?
מי מאיתנו לא היה רוצה שהכל ילך קל?
את רוב חיי חייתי מתוך רצון שיהיה קל, נוח, עם כמה שפחות קשיים.
אני זוכר איך בכל פעם שלא היו מרוצים ממני בזוגיות, עשיתי הכל כדי שלא יכעסו עליי.
וואט אבר איט טייקס!
זה באמת הביא נוחות, אבל הרחיק אותי מעצמי. גרם לי לחיות חיים של מישהו אחר.
נוחות
המוח הוא האיבר שצורך הכי הרבה אנרגיה בגוף והוא מכוון חיסכון באנרגיה.
איך הוא חוסך באנרגיה? הוא מעביר כמה שיותר משימות מהמוח המודע, לתת המודע (שפועל ברקע) היות ומחשבות צורכות יותר אנרגיה מביצוע פעולה אוטומטית.
צחצוח שיניים, נהיגה, בישול פסטה, הדלקת מזגן. אין טעם לחשוב על זה בכל פעם מחדש.
זה די נוח שהמוח יודע לעשות לבד דברים. וגם יעיל.
רק מה?
דרך הפעולה הזו זולגת לעוד תחומים.
עם השנים, ואתגרי החיים, נוצרות לנו אוטומציות לעוד תחומי חיים, כגון:
1. בניית זוגיות – את מי נבחר, את מי נשחרר, איך נתנהל בתוך הזוגיות.
2. מיניות – אנחנו עושים מיניות באותה הדרך כל החיים. בשבלוניות.
3. בעבודה – עושים את אותם הדברים שוב ושוב. לא חושבים, לא יוצרים, לא מגוונים.
זה מאד נוח שיש לנו בנק פעולות אוטומטיות.
אבל האם זה אפקטיבי?
או במלים אחרות, האם זה מקדם אותנו לעבר המטרה?
תלוי מה המטרה.
בהרבה מהמקרים – ממש לא!
אם המטרה היא לצמצם את צריכת האנרגיה שלנו – ברור שעדיף להישאר לבד, ניצור ילדים רובוטים, נקבל בן זוג צייתן ומרצה, נעשה מה שהבוס רוצה בעבודה.
אבל, אם זו לא המטרה שלנו, אולי כדאי לבחון את נושא הנוחות.
אולי זה הזמן להוסיף כ' ולעבור מנוחות לנוכחות.
נוחות + כ' = נוכחות
היכולת שלי להיות נוכח ברגע, לשאול את עצמי מה המטרה שלי, מה אני רוצה בטווח הארוך וגם הקצר, ולקבל החלטה לא אוטומטית, היא יכול משנת חיים, לא פחות!
נוכחות מאפשרת לי לחיות את החיים, להיות ברגע, להתחבר לשאיפות שלי, לרגשות שלי, לצרכים שלי.
נוכחות מאפשרת לי לראות את המציאות כמו שהיא, לא כמו שהיא בדמיון שלי ממקרים דומים בעבר.
קחו כמה דוגמאות:
יצאתם לדייט, אתם לא נמשכים (עדיין) לאדם.
נוחות: ביי ביי, יש מלא דגים בים, אם יש ספק אין ספק, אם אין משיכה זה לעולם לא יצליח.
שמתי פה רק את המיטב 
נוכחות: אני רוצה זוגיות. זה תהליך. נכון, אולי איפגע אם אשחרר אותו עוד חודשיים. משיכה יכולה להיבנות.
זוגיות היא תהליך בניה משותף. בוא נראה אם הוא שותף לבניה או לא. נבדוק אם יש לנו ערכים משותפים.
בני הזוג שלכם אמרו לכם משהו שלחץ לכם על פצע. אתם ממש כועסים.
נוחות: אפשר לחשוב מי הם, הם לא טלית שכולה תכלת, הם אשמים, תראו מה גרמתם לי להרגיש. היינו צריכים לסנן אותם עוד אז בטינדר…
נוכחות: הוא אוהב אותי. הוא רוצה לעזור לי. הפצע שלי הוא באחריותי. האם יש פרשנות אחרת למה שהוא אמר. אולי נשתף אותם באיך אני מרגישים, אולי נפתור את זה ביחד. אולי אטפל בפצעים שלי קודם.
היכולת שלנו לקבל החלטה שנכונה לנו תלויה ביכולת שלנו לעצור, לנשום שניה, להתבונן, ולהבין מה המטרה שלשמה אנחנו פועלים. מתוך היותנו בנוכחות.
