כל הדרך לניתוח הרצתי בראש את המשפט: ״מאתגר לאתגר אני נהיה חזק יותר״.
אלוהים לא נותן אגוזים למי שאין לו שיניים.
מכירים את המשפט הזה?
איזה משפט מיותר.
מתי אומרים לך אותו?
כשמגיע איזשהו אתגר (בעיה שכיבסו אותה) אליך,
ואתה מרגיש שזה משהו שגדול ממך,
אז אומרים לך את זה כדי ״שתדע״ שאתה יכול להתמודד עם זה. כדי לנחם אותך.
אבל עוד לא התחלת להתמודד, איך אתה יודע שתוכל?
כשהייתי בן 20 וקצת, הייתי קצין מצטיין ביחידה שלי.
קיבלתי צ׳ופר קורס צניחה.
אלוהים אולי יודע למה מישהו כמוני עם פחד גבהים מטורף בחר לצאת אליו.
היציאה לקורס הוציאה אותי מחזרה לבסיס בצומת בית ליד בדיוק ביום הפיגוע הנורא.
היא הצילה את החיים שלי.
הלכתי ל-8 לוויות ביום אחד, חלקן של חיילים שלי.
האם היו לי שיניים אז לאגוז הזה? ממש לא.
יום מעונן אחד בגיל 35 גיליתי שאני חולה בסרטן.
אני, בן 35, מתפקד, עובד, רץ – חולה סרטן.
שנה של ניתוחים, טיפולים, התמודדות רגשית מטורפת.
האם היו לי שיניים אז לאגוז הזה? ממש לא.
אח״כ היו גירושים קשים ועוד כמה פרידות קשוחות מאד.
האם היו לי שיניים לכל האגוזים האלו? ממש לא.
אבל אם יש משהו שלמדתי מכל הדרך המשוגעת הזו זה שאלוהים לא מתחשב בשיניים שלי.
הוא לא יבנה לי שיניים חזקות. הוא לא יפסיק לאתגר.
אלוהים, היקום, גורל – לא משנה.
אני עושה את זה. אני בונה אותן.
בהשקעה יומיומית אני מתחזק ומחזק את השיניים שלי.
היקום עוזר בהשחזה שלהן, בבדיקה מפעם לפעם שהן מתחזקות.
קצת כמו שאי אפשר להפוך לאיש ברזל ביום אחד,
הבנתי דרך המסע לשם שהדרך – היא שחשובה.
הדרך היא שבונה את החוסן הפנימי.
בכל בוקר קמתי לאימון שלקח אותי קצת מעבר.
ההסכמה שלי להיות מאותגר בלי לברוח,
ההסכמה שלי לחוות ולהרגיש הכל,
לתת מקום לכל מה שמגיע בדרך,
היא שיוצרת חוסן פנימי.
אני באמת מאמין שאני אוכל לעמוד בכל אתגר שיגיע.
זה לא אומר שלא יהיה לי כואב, שלא אבכה, שלא אקרוס לרגע.
אבל אחרי שזה יקרה, אני אנשום, אחבק את עצמי ואקום חזרה.
וזה לא היה קורה אם לא הייתי עובר את כל מה שעברתי.
החוסן הזה מאפשר לי לחיות, כמו שאני, באמת.
לא להימנע מלהציב לעצמי מטרות גדולות בגלל פחד או רצון להימנע מכאב.
כמובן בגבולות ההסכמה הפנימית שלי.
עוד לא קפצתי ממטוס מאז, גם האומץ לזה ייבנה בזמן הנכון.
אתמול עברתי ניתוח ואני אחרי, הכל טוב, תודה ששאלתם 🙂
אין לי ספק בכלל שגם הוא חלק מהדרך שלי להתחזק.
גם האתגר של לא לעשות ספורט כמה שבועות אחרי הניתוח יעבור.
אני אחזור לחיים שלי חזק יותר, ממוקד יותר, ממוקד בלצעוד בדרך שלי יותר 🙂
כי בסוף, למה לחיות חיים שהם לא החיים שלי?
חיים שאחרים חושבים שנכונים או מתאימים לי?
חיים שבהם אני אותו אדם עשרות שנים ואז מת?
חיים של פחד או הימנעות רק כי משהו שאני רוצה קשה להשגה?
לא בשבילי, תודה 🙂
להיות האדם שנועדתי להיות זה לעבור דרך האתגרים שמגיעים עבורי.
מאתגר לאתגר אני נהיה חזק יותר!
יאללה להתאושש.
זו התמונה של אחרי…
