מכירים את הסצינה ממשימה בלתי אפשרית שבה טום קרוז אמור לחדור לכספת דרך תקרה, בחדר מוגן טמפרטורה?
הוא אמור לרדת קשור בחבל מהתקרה, לא לנוע לצדדים, לשמור על טמפרטורה מסויימת בחדר.
אנחנו עוקבים אחריו בדריכות, רוצים שיצליח.
שרק לא יגע בכלום, שרק לא יפול, שרק לא ינשום…
כולנו יודעים שהוא יצליח. הרי זו משימה שאפשרית רק לצוות שלו.
אם הוא לא יצליח מי יבוא שוב לראות את הסרט הזה?
אבל מה קורה בחיים שלנו?
אנחנו שוב ושוב נמצאים בסיטואציות כאלו,
נחבטים בצידי החדר, מפעילים אזעקות, נכווים, ולא לומדים.
או שמוותרים.
היה לי פעם חיכוך עם מנהלת בחברה שעבדתי בה.
שמתי לב שכל פעולה שלה כוונה ״למצוא״ אותי.
היא ״חיפשה״ אותי, מצאה במה אני לא טוב,
וטרחה שוב ושוב לומר לי כמה אני לא טוב.
היא הציקה לי, ניהלה אותי במיקרו כל היום.
בניתי הרבה חומות נגדה, סיפרתי לעצמי סיפור קשה עליה.
כמה היא מתוסכלת, היא פחות טובה ממני,
קשה לה לנהל אותי כי היא לא מנהלת טובה,
היא לא רואה אנשים, רק משאבים.
הנה, גם את שרון היא לא ניהלה טוב.
היא פשוט לא מתאימה להיות מנהלת.
״באופן מפתיע״ הסיפורים האלו חוזרים גם במערכות יחסים זוגיות.
היכולת הזאת לייצר סיפור על אדם, לתבנת אותו לתוך התבניות בראש שלי, היא יכולת מופלאה.
לפעמים.
בהרבה מקרים היא בעייתית מאד, לא אפקטיבית בכלל.
ישבתי עם עצמי, ואמרתי לעצמי, עצור.
בוא נניח לרגע שהיא לא נגדך.
יכולתי לשמוע את כל הקולות בראש מחזיקים את הבטן ומתגלגלים מצחוק.
אמרתי לעצמי: היא רוצה להצליח, היא בעדה.
היא לא בעדי או נגד, היא בעדה.
עכשיו, אם היא בעדה, למה היא פעלה ככה.
התחלתי לנתח את הצד שלה, נכנס לנעליים שלה.
פתאום, הכל היה נראה שונה.
פתאום, היא לא הייתה המפלצת שדמיינתי.
הכל היה נראה יותר הגיוני.
יכולתי לראות את הילדה הקטנה שבתוכה.
את הילדה שמפחדת, שלא מרגישה מספיק טובה,
שרוצה להרגיש שווה, מוצלחת, והזכרתי לעצמי – גם זה בראש שלך 🙂
זה עשה לי הרגשה נעימה כל כך.
זה לא משנה מי צודק, זה משנה איך זה גורם לי להרגיש.
מאותו היום הצלחתי לעבוד איתה אחרת לגמרי.
היא לא הפכה למאסטר ביחסי אנוש.
ניסיתי להבין למה היא זקוקה, ואפשרתי לעצמי לעזור עם זה.
פתאום גם היא השתנתה. הסכימה ללכת איתי ולעזור לי.
בסוף, מערכת יחסים שבשני הצדדים שלה יש אנשים שמוכנים להתפתח ולהשתנות,
היא מערכת יחסים ששווה להשקיע בה.
הדרך לשם עוברת דרך בחינת התבניות שלנו, הסרטים שביימנו בראש,
והסכמה לצאת רגע ממקום ה״יודע״ למקום החוקר ושואל.
כדי להצליח להיכנס לכספת של מערכת היחסים בלי לפוצץ את הכל זה לא מספיק לבוא עם מפה שהכנו מבעוד מועד.
צריך ללמוד לצעוד בביטחון, להרגיש את החדר, את הטמפרטורה.
חייבים להיות בכאן ועכשיו, לנשום, להקשיב, להיות במודעות ולחשוב אחרת.
רוצים לשנות משהו קריטי אצלכם?
תתחילו מלבחון את התבניות שלכם.
הערה חשובה: תבניות הן חלק קריטי בתת המודע, והן ממש חשובות לתיפקוד שלנו.
כדאי רק לשים לב איפה הן מובילות, ואיפה אפשר ואולי חובה לשנות או לשחרר אותן.
