יומן הקפטן – יומן מסע בין כוכבי – שיעורים ממסע בין גלקטי

יומן הקפטן – יומן מסע בין כוכבי – שיעורים ממסע בין גלקטי

היום הוא היום ה- 18,584 למסע שלי ביקום.
 
ככל שעוברים הימים קשה לומר מתי נגמר יום ומתחיל חדש.
מתי קרה משהו שהוא שגרתי, רוטיני, ולא יוצא דופן.
זה גם לא קל לקרקע את עצמך כשכל הזמן החיים סביבך מנסים לקחת אותו ממך.
לייצר לעצמך כוח כבידה זו משימה לא פשוטה.
 
חלק משמעותי מחיי התהלכתי בחלל בלי נקודת עגינה.
הייתי עסוק בלראות לאן הכוחות דוחפים, או מושכים,
והייתי מתלווה לחלקיקים אחרים בחלל,
אומר לעצמי שהם בטוח יודעים לאן הם עפים. כן, בטח…
 
המסע, שהתחיל עם נקודת יעד מאד ברורה, להשיג משהו, להיות משהו, התעמעם.
אני עדיין מכוון למטרות מסוימות, אבל היום יש לי חופש כקפטן של הספינה שלי להתערבב בחלל.
לבחור בדרך היעילה והקצרה לפעמים, לבחור בדרך אחרת, איטית, לא ברורה לפעמים.
 
למרות שכל אחד הוא הקפטן בספינת חלל שלו, הרבה מאיתנו בוחרים להיות במקרה הטוב טייס משנה.
הם מעדיפים לתת ליקום לבחור עבורם את קצב וכיוון ההתקדמות.
הם מעדיפים להעביר את האחריות לאחרים, רק כדי לא לטעות, להרגיש אשמה, להרגיש לא טובים מספיק.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
"סוד הקפטן #1 – אין טעות, יש בחירה שנכונה לרגע הזה"
 
הרי אם יש לאדם (בכל סיטואציה) אפשרות לבחור בין כמה אפשרויות,
הוא ינתח אותן, ויבחר בזו שנראית לו הכי טובה.
אף אחד לא בוחר באופציה הלא טובה.
 
אז למה לקרוא לזה טעות? אולי נקרא לזה התנסות?
המסע שלי כלל הרבה התנסויות. מכל סוג שהוא.
את חלקן אילו לא העליתי ליומן הקפטן – לא הכל חייב להיות מתועד 😊
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
"סוד הקפטן #2 – בכל פעם שאנחנו מתנסים, ישנה למידה לפעם הבאה"
 
אם הצלחנו בפעולה להגיע למטרה, אם לא הצלחנו, אם הצלחנו אבל יש דרך טובה יותר – זו למידה.
מעט מאד אנשים בעולם מצליחים בהתנסות הראשונה. או השניה.
אני חושב שלא כדאי לנו לכוון להיות הם.
 
לימדו אותי מגיל קטן לא לטעות, להיות החכם, היודע, הצודק.
את כוכב צדק מזמן עברתי במסע שלי.
 
יום אחד כשיגיע המסע הזה לסיומו, וכל החיים יחלפו לנגד עיני כדברי הקלישאה (הנכונה אולי),
אגלה כנראה כוכבים שבהם לא ביקרתי, דרכים שבהן לא הלכתי.
אבל רק דבר אחד אני לא מוכן שיקרה:
אני לא אומר לעצמי שפחד מנע ממני מלאהוב. מלחיות. מלהאמין בטוב ולראות את החיובי.
 
אני זוכר את החייזרית החביבה שפגשתי מספר פעמים לאורך המסע, אביבה8.
היא שאלה אותי בכל פעם שנפגשנו על כוכב אחר,
"איך זה יכול להיות קפטן שאתה מגיע לכל כוכב עם לב פתוח, אוהב, לא מפחד להיפגע?"
"איך אתה מוכן שוב ושוב לנסות, להכיר אנשים חדשים, בלי פחד?"
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
"סוד הקפטן #3 – כולם מפחדים. לעתים קרובות. חלקנו אמיצים להודות בזה ולהתקדם למרות הפחד"
 
פחד הוא רגש ממש חשוב שנועד לשמור עלינו מלמות.
אבל ראיתם מישהו שפתח את הלב אחרי שהכיר מישהי באפליקציה, ומת?
מכסימום חווה אכזבה, כעס, אושר ואז עצב גדול.
אבל הוא נשאר בחיים עד לפעם הבאה.
 
פחד הוא חשוב, אבל כשהוא מנהל את הבחירות שלנו, הוא הרסני.
 
טוב קפטן, אכלת תראש של היומן וגמרת את המקום בדיסק הקשיח של החללית.
עד לפעם הבאה, נהיה אמיצים, נתנסה ונהיה בלמידה מתמדת.