לפעמים החיים מחלקים לך לימונים,
לפעמים הם זורקים לך ביצים על הפנים (או גויאבות).
מצאתי את עצמי בצבא משרת כחשמלאי טנקים בגלל שלמדתי חשמל בתיכון.
השירות היה ליד באר שבע, חם סיוט, סוף העולם, תפקיד מבאס ולא משמעותי בכלל.
הבנתי שאם אני לא אעשה משהו קיצוני, אני איתקע שם שנים, וגם במילואים.
החלטתי לצאת לקורס קצינים.
יצאתי לקורס מ״כים שבסופו הודחתי כי ״לא היו מספיק מכסות לקורס קצינים״.
בפועל, לא הייתי מספיק טוב. לא השקעתי.
חזרתי ליחידה, מאוכזב, מתוסכל, מבואס מאד.
החלטתי שאני לא רוצה להישאר שם, ואני לא אוותר.
שכנעתי אותם לאפשר לי לצאת שוב. הם הסכימו.
יצאתי לבה״ד 1.
שבוע וחצי לסיום בה״ד 1 קראו לי למשרד מפקד הבה״ד,
ואמרו לי שאני לא מספיק טוב להיות קצין.
הודחתי שבוע וחצי לסיום.
צחקנו עם החברים שזה כי לא צעדתי נכון בת״ס תס״ח,
אבל מאחורי הצחוק הזה היה כאב עצום שלא ידעתי לבטא.
כעסתי על מפקד הבה״ד כשבפועל, הייתי צריך להבין שאני הבעיה, לא הוא.
הודעתי שאני לא מוכן לחזור ליחידה שלי, ושאני רוצה לחזור לקורס שוב.
למזלי הצלחתי למצוא לעצמי תפקיד זמני לכמה חודשים.
חזרתי לבה״ד 1, סיימתי בהצלחה, ועברתי להשלמה חילית.
שם כמעט הודחתי כמה פעמים, עד שסיימתי בהצלחה.
————————————————————————
מגיל אפס מלמדים אותנו להצליח.
להיות חכמים, לא לטעות, להיות צודקים,
והכי חשוב – להצליח בכל מה שאנחנו עושים.
בוחנים אותנו שוב ושוב.
החינוך הזה גם מכוון אותנו כל הזמן להתמקד בהאם הצלחנו או לא,
לתת לעצמנו ציונים, והכי חשוב,
פוגע בערך העצמי שלנו.
אני זוכר את הימים הראשונים שלי בעולם ההתפתחות.
הביטוי ״הצבת מטרות״ הפך ליעד מרכזי בחיים שלי.
כל הזמן הייתי עסוק בלמדוד האם הגעתי למטרה או לא.
ותופעות הלואי?
אני יוצא לדייט ועסוק רק בהאם מצאתי את האחת.
אני מתראיין לעבודה ורק עסוק בהאם אתקבל ומה יהיו התנאים.
אני מעלה פוסט שיווקי ועסוק בכמה יירשמו לסדנה או להרצאה.
צורת החיים הזו ממש לא הייתה לי טובה. אני מניח שאני לא לבד בזה.
ואז נתקלתי במשפט הגאוני הבא,
שהפך מיד להיות המוטו שלי בחיים:
Sometimes you win, sometimes you learn
המשפט הזה איפשר לי לנשום, לנוח לרגע.
להבין שבמקום להתמקד בלהגיע למטרה ולא לראות שום דבר אחר בעיניים,
עדיף לי להתמקד בדרך שאני עושה,
בלעשות את הצעדים,
ולשחרר את הלחץ מהגעה למטרה.
הצלחה עבורי היא להיות אני בכל רגע בחיים שלי.
זה אולי יישמע קלישאתי אבל זה באמת שינה לי את החיים.
לא עוד לתלות את הערך העצמי שלי בהצלחה כמו שהסביבה הגדירה לי בתור ילד,
אלא ערך עצמי שנובע מעצם זה שאני אני, שאני חי את החיים לי.
————————————————————————
לפעמים החיים מחלקים לך לימונים,
ואתה יכול להיות כמו כל השאר ולעשות לימונדה,
או שאתה יכול להכין את המשקה שאתה הכי אוהב.
לפעמים הם זורקים לך ביצים על הפנים (או גויאבות),
אתה יכול להיות כמו כל השאר ולהימנע, להילחם או לברוח.
או שאתה יכול לשאול את עצמך איך אני אתמודד ומה אוכל ללמוד מזה.
בכל מקרה, כל פעולה שנעשה בדרך למטרה היא הצלחה.
גם הגעה למטרה וגם למידה – שתיהן הצלחות.
והצלחות מעלות את הערך העצמי.
כישלון הוא עצירה (מעבר למנוחה).
כישלון הוא ויתור רק בגלל שקשה או מפחיד.
כישלון פוגע בתחושת הערך העצמי.
