לפעמים זה נדמה שלבנות זוגיות כל אחד יכול.
יש לך רשימה של מה שחשוב לך, יש לה רשימה של מה שחשוב לה,
נפגשים באיזה אתר היכרויות, או בבר, מחליפים טלפונים, דייט, שניים, שלושה, והופ – זוג.
באמת כל אחד יכול לבנות זוגיות.
אבל מה יכול להפוך את הזוגיות שלכם למעולה?
הרבה דברים, אבל אני רוצה לדבר על אחד מהם היום:
ההבנה שאתם לא שניים אלא ארבעה.
טוב, מי שהמוח שלו רץ עכשיו רחוק – סליחה 
לכולנו יש צרכים, אמונות, דפוסים, פחדים, אסטרטגיות חשיבה…
כל אלו מנוהלים על ידי תת המודע שלנו.
כשאני בזוגיות עם שירי, בנוסף לשנינו יש גם את תת המודע שלי, ותת המודע שלה.
אם אני מבין את זה, קל לי יותר לנהל תקשורת טובה, להכיל, לתת, לקבל, לריב.
כשאנחנו רביעיה בזוגיות, אני לא מחפש להיות צודק או מניח שהיא טועה (או ההיפך).
אני יודע שכל מה שאנחנו עושים אמור להביא לנו רווח. בעיקר בטווח הקצר.
כל מה שאנחנו עושים אמור לתת מענה לצורך שנוכח בנו עכשיו.
אני מבין שהיא לא נגדי, היא בעדה. אני לא נגדה, אני בעדי.
כשאנחנו רביעיה בזוגיות, אני לא מדבר רק את מה שאני חושב.
אני מדבר את הצרכים, האמונות, הדפוסים והפחדים שלי.
אני מאפשר לה הצצה לחלקים שלא נגישים לה בד"כ.
כשאנחנו רביעיה בזוגיות, אני לא מקשיב רק למלים הנאמרות.
אני מקשיב לצרכים ולרצונות מאחוריהן.
אני מקשיב לדחפים, לאמונות, לצרכים, לילדה הקטנה שבתוכה. לילד הקטן שבתוכי.
אני מקשיב כדי להבין, לא כדי לענות.
אני זוכר את הדס, מתאמנת שאמרה לי פעם בפגישת אימון:
"אתה רציני? זה נשמע ממש מעייף כל הדיבור וההקשבה הזו".
לא, כי לריב עם בן הזוג כל פעם על אותו הדבר בלי להבין את הצרכים שלו ושלך – לא מעייף בכלל.
האמת, זה אולי נשמע מעייף, אבל בסוף זה הרבה יותר קל.
במקום שני אנשים שכל אחד נוקט עמדה, מתחפר בה, ואז צריך למצוא דרך לגשר בין העמדות,
יש שני אנשים, שכל אחד מהם:
מקשיב לעצמו ולצרכים שלו,
מקשיב לבת הזוג ולצרכים שלה,
מדבר עם הילד הקטן שלו,
מדבר עם הילדה הקטנה שלה.
טוב, עזבו אתכם מילד קטן פנימי.
אני לומד להקשיב למכלול הזה שנקרא אני,
ואני לומד להקשיב למכלול הזה שנקרא שירי.
הדס למדה לנהל קונפליקטים (מה שנקרא ריבים) ממקום של הקשבה פנימה והחוצה.
זה עובד לה מדהים.
זה מאפשר לראות אחד את השני, ולצמוח כבני אדם, וכבני זוג.
אני סיימתי. עכשיו אתם יכולים לדמיין מצב של שישייה או שמיניה
והתמונה?
זה קטע כמה זמן אני משקיע בכל פעם בלמצוא תמונה שתתאים לכתוב.
הפעם החלטתי שחצי שעה של חיפוש זה די והותר.
אז קבלו תמונת ברירת מחדל מהאימון של הבוקר 
