לפעמים אני מקנא באנשים שמצליחים בפעם הראשונה שהם מנסים.
בא להם משהו, הם מביעים רצון, והיקום שולח להם הצלחה.
אצלי, כל מטרה מלווה בדרך קשה, ארוכה ולפעמים ללא הגעה למטרה.
בצבא יצאתי לקורס קצינים.
בסיום קורס המכ״ים שקדם לקק״צ, לא הייתי מספיק טוב והתקנים היו מצומצמים, אז נשלחתי חזרה ליחידה.
נלחמתי לצאת שוב, יצאתי, עברתי כמעט את כל בה״ד 1 והודחתי שבוע וחצי לסוף.
אמרו לי שאני לא מספיק טוב.
צחקנו בין החברים שהדיחו אותי כי לא צעדתי טוב בת״ס תס״ח לקראת מסדר הסיום.
צחוק צחוק אבל זה כאב מאד.
לא ויתרתי. יצאתי שוב, עברתי את בה״ד 1.
בהשלמה החילית כמעט הודחתי פעמיים לפחות.
בסוף סיימתי. הייתי קצין מצטיין.
התחלתי ללמוד לתואר במדעי המחשב באוניברסיטה הפתוחה (יודע, מתאבד 
).
פרשתי בגלל שהיה ממש קשה. במיוחד המתימטיקה.
אחרי שנים למדתי מנהל עסקים וסיימתי בהצטיינות.
הייתי במערכות יחסים לא מעטות מאז שנפרדתי.
אבל הן לא היו מתאימות (לא אוהב את המילה מדויקות).
לקח לי הרבה זמן למצוא את אהובתי.
היא לעומת זאת – לא יצאה לדייט אחד מאז שהתגרשה. מיד מצאה אותי.
מקנא כבר אמרתי? 
עם השנים הבנתי שהסיפור הזה שאני לא מצליח בפעם הראשונה אלא רק בשניה ומעלה – הוא לא סיפור טוב.
הוא פשוט לא נכון. ופוגע בי. בערך העצמי שלי.בביטחון שלי.
הנה סיפור מוצלח יותר:
אני יוצא לדרך. אני לומד תוך כדי שאני מתקדם.
המוטו שמלווה אותי בחיים – Sometime you win, sometimes you learn.
מכל פעם כזו אני לומד, משתפר (זה החלק הכי חשוב) וחוזר לנסות שוב.
ההתמדה מבוססת על למידה והתפתחות שהן אבני הדרך בחיים שלי.
כבר פחות חשוב לי אם אני מצליח בפעם הראשונה. חשוב לי ללמוד ולהיות טוב יותר.
הסיפור שאנחנו מספרים לעצמנו הוא שמניע את הפעולות שלנו, ולכן חשוב לא פחות בדרך.
מוקדש לזו שאמרה לי השבוע שהיא מקנאה באחרים שמצליחים והיא רק בתחילת דרכה.
זה יגיע, רק ללמוד להשתפר, ולנסות שוב.
