ארז מזרחי

שאלת השאלות שאני שואל את עצמי כבר הרבה שנים.

נראה שאני לא לבד בזה.

בכל פעם שאני בטוח שמצאתי את התשובה, אני מוצא תשובה טובה יותר.

בהתחלה זה היה מישהי שמוכנה להיות איתי.

אני זוכר את ההיא שרק בגלל שבחרה בי סירבתי לשחרר.

אח"כ מישהי שמוכנה שאתן לה מה שהיא צריכה ורוצה.

אני זוכר אותה, זו שהסכימה שאספק את כל צרכיה.

אח"כ מישהי שמפרגנת לי ומעריכה אותי.

זה היה כל כך מרענן, שזה סיחרר את ליבי.

אח"כ מישהי שנותנת לי ועושה עבורי.

היא שיחררה אותי מלתת מענה לצרכים שלי, ואני לא הערכתי אותה בגלל זה.

כי ככה זה כשאתה מקבל הכל בלי להתאמץ.

אח"כ מישהי שרואה אותה.

המערכת הזו הייתה ממש שידרוג וקפיצת מדרגה, ועדיין,

לא היה שם איזון בין הצרכים שלי לשלה, ולא אחריות פנימית על הצרכים שלנו.

הקשבתי השבוע לפודקאסט מרתק, ועלתה בו השאלה מהי אהבה.

הנה הגדרה ממש מעניינת:

תמיכה, תרומה ל, וחגיגת ההתרחבות של האהובה שלי.

אהבה היא משהו חד כיווני, ממני אליה. היא נתינה ללא קבלה.

אני רוצה שהיא תהיה מאושרת, שתעשה מה שעושה לה טוב, ושתזרח בעולם כמו שהיא.

איזה כיף כשהיא במצב הזה. איזה כיף לי להיות במקום הזה.

הבעיה מתחילה כשהנתינה הזו באה על חשבון משהו שאני לא רוצים לתת.

אז מתחיל משא ומתן על נתינה ואהבה, ומשם אנחנו יודעים לאן מובילה הדרך.

אם חושבים על מערכות היחסים שלנו, היום או בעבר, הרבה מהן מבוססות על פחד או חוסר ביטחון.

פחד לאבד את החופש, פחד שיעזבו אותי, פחד לאכזב או להתאכזב.

פחד שלא אקבל מענה לצרכים שלי, פחד שיבגדו באמון שלי.

פחד מוביל אנשים להיאחז או לברוח, להפוך אדישים או שאננים.

פחד גם יכול להוביל לעשיה מוגזמת, לריצוי.

פחד מוביל אותנו לדרוש מענה לכל הצרכים שלנו מבן הזוג.

פחד מוביל אותנו לסרב לתת מענה לצרכים שלהם מכל מיני סיבות.

פחד גורם לאנשים לנסות להרגיש טוב במערכת היחסים עם חוסר הביטחון,

במקום להתמודד עם חוסר הביטחון.

מערכת יחסים שמבוססת על תמיכה בצמיחה והתרחבות של האחר,

כמובן מתוך איזון הדדי, זו מערכת יחסים שמחה, ממלאת אושר ועונג.

זו מערכת יחסים שכיף להיות בה. ואחריה, אי אפשר ללכת אחורה.

אנשים אוהבים לתת בחזרה אחרי שהם מקבלים.

אם אנחנו נהיה אנשים כאלו, בני הזוג שלנו ירצו להיות כאלו גם.

בטח ובטח כשהם יראו את הרווח העצום שגלום באהבה כזו.

אני עוד לא שם, אבל מסמן לעצמי כמטרה לאהוב ככה.

מבחינתי כל יום של התקדמות לשם הוא יום מוצלח.

יום שבו אהבתי את עצמי, ואותה.

שבוע מעולה מלא באהבה.

שתף את הבלוג

More To Explore

Blog

תבניות או לא להיות

מכירים את הסצינה ממשימה בלתי אפשרית שבה טום קרוז אמור לחדור לכספת דרך תקרה, בחדר מוגן טמפרטורה? הוא אמור לרדת קשור בחבל מהתקרה, לא לנוע

Blog

אושר

יום אחד אתה מבין שאושר לא בא מהעבודה שיש לך, מהתואר שעשית, מהבית שבנית, מהרכב שקנית. אושר לא נובע מזה שאתה בזוגיות, או שאתה לא.

Open chat