התיישבתי עייף על המחצלת. היה חם. הסתכלתי סביב.
היו סביבי מאות אנשים חיים. זו הייתה התכנסות שקשורה לאינטימיות ומיניות.
זו הייתה שעת צהריים, כולם כבר חיכו לשבת לאכול את האוכל הטעים שהוגש במקום.
התיישבתי עם האוכל שלי, לבד ליד השולחן. חיכיתי שיבואו אנשים לשבת איתי. לא באו.
לב: ״ממש בא לי חברה בארוחה״
תת המודע: ״בא לי שיבחרו לשבת לידי כדי שארגיש רצוי״
מודע: ״אולי אני משדר משהו שמרחיק אנשים?״
בטן: ״אוף, זה כואב שלא רוצים לשבת לידי״
מודע: ״אולי הם כן רוצים? למה להיות שלילית בטן?״
תת המודע: ״אף פעם לא היו לך חברים או אנשים שרצו להיות מבחירה לידך״
איבר מין: ״נכון, אני מאשר״
בטן: ״איי, זה כואב״
מודע: ״סתמי כבר, אני מנסה לחשוב״
לב: ״אל תדבר אליה ככה. אתה לא רואה שכואב לה?״
מודע: ״גם לי כואב. אז אני מתלונן? אני מדחיק את הכאב וככה נעים יותר״
לב: ״שולח לך חיבוק״
מודע: ״זוז דביקי״
איבר מין: ״לב, בוא אליי״
תת המודע: ״אתה לא באמת שווה מספיק שיבחרו בך. אף פעם לא היית״
מודע: ״אולי הגיע הזמן להבין למה לא רוצים אותנו? ״
תת המודע: ״HELL NO!!! אנחנו לא הולכים לשום מקום שכזה״
מודע: ״למה, אתה מפחד להסתכל פנימה?״
לב: ״אני ממש רוצה שנסתכל פנימה״
תת המודע: ״אין לך מושג מה יש בפנים. אנחנו עוד נצטער על זה״
מודע: ״אבל זה חשוב להבין. אולי נצליח לשנות את זה?״
תת המודע: ״אתה כזה תמים. שכחת מה היה כשניסינו בפעם הקודמת?״
לב: ״אני בעד!״
מודע: ״גם אני!״
בטן: ״מתלבטת״
כבד: ״אם זה יגרום לנו לשתות פחות – אני״
איבר מין: ״זה יעזור לנו גם בתחום הזוגי?״
כל כך הרבה קולות, למי להקשיב? מי צודק? מי מחליט בסוף?
כל החיים שלי תת המודע החליט עבורי. כל השאר שתקו בהכנעה.
ואצלכם?
מתי בפעם האחרונה הקשבתם לכל האיברים שלכם?
אם הם היו מנהלים שיח, מה היה נאמר שם?
איזה איבר שלכם מחליט בסוף?
